האם כדאי ולמה בכלל ללמוד כלכלה – המדריך למתלבט – מה שצריך לדעת לפני שמתחילים
חיים כהן | פורסם 06/10/20222
לפני שמתחילים, מספרים מספרים:
קלות הלימודים | 3 קשים | אווירה וחברותיות | 7 חברותיים, אווירה טובה | יכולת שילוב עבודה | 5 סביר |
עניין | 6 יחסית מעניין | תואר פרקטי | 3 מהווה הסמכה אך אינו פרקטי | ציון משוקלל | 4.65 ציון בינוני |
נוסחה = 0.2*קושי+0.25*עניין+0.15*אווירה+0.25*פרקטי+0.15*שילוב עבודה = ציון משוקלל
קריטריונים נוספים:
קלות הקבלה | 4 יחסית קשה | קלות הסמכה | אין התואר מוגדר כקשה |
משך ההתמחות | אין | אפשרויות תעסוקה | 7 ביקוש גבוה למשרות טובות בשוק, יחס עבודה-שכר בינוני |
גם שילוב של כלכלה עם מקצוע נוסף דוגמת משפטים, חשבונאות או מנהל עסקים כן מומלץ.
בנוסף, יש מוסדות מסוימים שבמסגרת לימודי הכלכלה ניתן להתמחות בהם בשוק ההון, מימון, נדל"ן או שמאות – גם במקרים כאלה התשובה נוטה הרבה יותר לכיוון הכן.
בדקות הקרובות אנחנו הולכים לענות על השאלה הזו ממגוון זוויות בשאיפה שכל מה שנעבור כאן יעזור לכם להבין האם כדאי לך או לך ללמוד כלכלה.
נציג את לימודי הכלכלה, מה שנלווה אליהם, למה כן ולא ללמוד כלכלה, נתונים רלוונטיים ומעניינים, ואת דעתי בעניין… יוצאים לדרך
הקדמונת
אתם נמצאים בצומת דרכים בחיים שלכם, אתם שוקלים ללמוד, מתלבטים לגבי המקצוע, הלב רוצה תאילנד, הראש במזרח התיכון.
מה עושים? כלכלה? לעבוד ולא ללמוד? להיות כלכלן? שוק ההון? תקציב? כסף? ריבית? חלום? מציאות?
מה זה כלכלה?
· כלכלה היא מכלול של פעילות אנושית, המכוונת להשגת האמצעים החומריים הדרושים לאדם לצורך קיומו ורווחתו.
· כתחום לימוד כלכלה הוא התחום הלימודי המסדיר את קבלת ההחלטות האנושיות והחברתיות הקשורות בהשגה, ייצור וסחר באמצעים ובמוצרים וחלוקת רכוש וקניין.
· במילים אחרות – מיצוי משאבים ועבודה על פי ביקוש והיצע – מה וכמה לייצר, כמה לקנות, כמה לחסוך, כמה למכור, באיזה מחיר למכור ולמי למכור.
· נהוג לחלק את הכלכלה למיקרו כלכלה – בעיות של יצרנים בודדים, צרכנים בודדים ושווקים בודדים, ולמאקרו כלכלה – בעיות של המשק כולו באופן מצרפי (כל הסחורות והשירותים ביחד).
· הלימוד הכלכלי באקדמיה כולל עיסוק בתיאוריות כלכליות דוגמת התיאוריה הקלאסית עם "היד הנעלמה" המפורסמת של אדם סמית והתיאוריה הקיינסינית של ג'ון מיינרד קיינס, עיסוק בתורת המחירים, סטטיסטיקה ואחותה הגדולה אקונומטריקה, כולל קורס בתוכנה סטטיסטית (SPSS/Stata) מתמטיקה וחשבונאות לכלכלנים, מימון, כלכלה ופוליטיקה.
· חלק מן המוסדות מציעים גם קורסים יישומיים במחשב הכוללים אקסל כולל VBA, SQL ופייתון כאשר אצל רובם מדובר בקורסי בחירה או בקורסים במסלול Data-Science.
אז מה לומדים? תוכנית הלימודים והחומר
· השנה הראשונה בלימודים כוללת בעיקר קורסי מבוא וקורסים בסיסיים שחיוניים להמשך. השנה הראשונה בלימודי הכלכלה ידועה לשמצה כשנה מסננת – בין 30% ל-40% מהנבחנים יכשלו בקורסים מבוא למיקרו כלכלה ומבוא למאקרו כלכלה ויאלצו להתעכב בשנה לפחות במועד סיום התואר. בנוסף גם קורסי המבוא הנוספים למתמטיקה וסטטיסטיקה נחשבים לקורסים קשים עם אחוז נכשלים לא מבוטל. המשמעות היא ש-1 מ-3 סטודנטים או יותר בממוצע יאלץ להישאר שנה בלימודי הכלכלה היות ומדובר בקורסי מבוא שחומר הלימוד בקורסים בהמשך מבוסס עליהם ומוסד הלימודים לא ייתן לסטודנט להמשיך.
· בשנה ב' מתקדמים לקורסי המאקרו א' ו-ב', תורת המחירים א' ו-ב' אקונומטריקה א' ו-ב' וקורסים נוספים.
· בשנה ג' שאמורה להיות השנה המעניינת בתואר, לומדים בעיקר קורסי בחירה, סמינריון (עבודה מקיפה בנושא ספציפי – תלוי במנחה ובקורס).
· קורסים שכיחים בתואר: מבוא למיקרו כלכלה א' ו-ב', מבוא למאקרו כלכלה א' ו-ב', מבוא לסטטיסטיקה א' ו-ב', מתמטיקה לכלכלנים (לפעמים נקרא חד"וא (חשבון דיפרנציאלי ואיטגרלי)/ אינפי (חשבון אינפיטסימלי) ) א' ו-ב', חשבונאות לכלכנים א' ו-ב', תורת המימון, תורת המחירים א', ב' ו-ג', אקונומטריקה א' ו-ב', אלגברה לינארית, כלכלת ישראל, כלכלה בינלאומית, כלכלה ומשפט, כלכלה התנהגותית, תורת המשחקים, כלכלה ופוליטיקה, כלכלת הסביבה.
· חשוב לציין כי ככלל, בלימודי הכלכלה האוניברסיטאות מלמדות בצורה תיאורטית מאוד בהשוואה למכללות ששמות דגש הרבה יותר גדול על הפרקטיקה. משום כך, רוב הסטודנטים ימצאו עניין בלימודי כלכלה במכללות במידה משמעותית הרבה יותר מאשר באוניברסיטאות.
השאלה הכי חשובה שצריך לענות עליה היא למה ללמוד כלכלה?
במידה ואתם לא יודעים מה ללמוד, לימודי הכלכלה הם לא החלופה הנכונה. אמנם אפשר למצוא הרבה מה לעשות עם התואר אח"כ אבל המחיר של הלימודים למול האלטרנטיבות לא מצדיק את הבחירה בלימודים האלה למעט מקרים שבהם הולכים לעבוד במשרות כלכלה אמיתיות – כלכלן במשרד האוצר או בבנק ישראל, כלכלן בבית השקעות – משרות מועטות ומיוחדות שנוגעות באמת בנלמד בתואר.
· אם אתם כן רואים את עצמכם באחד מהגופים האלה, תעשו טוב טוב מחקר על מה עושים שם וכמה זמן וניסיון צריך כדי להגיע שם למשרה מעניינת. אם הגעתם למסקנה שסוגיות מאקרו כלכליות, מדיניות הריבית של ישראל והשפעתה על המשק, עודף הייצוא והשפעת המדיניות הכלכלית של הממשלה מעניינים אתכם – אז תואר ראשון ושני בכלכלה זה המקום בשבילכם.
· מה שכן חשוב, הוא לזכור שחלק ניכר מקורסי שנה א' ו-ב' בכלכלה יהיו רלוונטיים עבורכם במידה ותחליטו לעבור אחרי שנה או שנתיים ללימודי חשבונאות, מנהל עסקים או כלכלה ולוגיסטיקה, וגם לתארים שניים במקצועות אלו.
· משרות שניתן להשתלב בהם לאחר לימודי כלכלה והחלופות המוצעות:
שם/תחום המשרה | תחום לימודים חליפי | הסבר |
אנליסט נתונים (דאטא אנליסט) | מדעי המחשב, מתמטיקה, סטטיסטיקה, מדעי המידע | הסמכות פרקטיות הרבה יותר, עבודה על כלים מתקדמים יותר. |
עוזר חשב וחשב | חשבונאות | חשבונאות – הסמכה מקצועית יותר וידע פרקטי יותר. |
בנקאות, שוק ההון, פיננסים, מימון | חשבונאות, מנהל עסקים | חשבונאות – הסמכה מקצועית יותר וידע פרקטי יותר. מנע"ס – לימודים קלים, ומעניינים יותר ופרקטים לא פחות. |
שיווק ופרסום | ניהול השיווק, תקשורת וניהול | הסמכות רלוונטיות וקלות יותר. |
מנהל מוצר, מנהל פרויקטים | תעשייה וניהול, לוגיסטיקה וכלכלה | תעו"נ – הסמכה רלוונטית יותר. לוגיסטיקה וכלכלה – הסמכה קצרה (5 סמסטרים), קלה ורלוונטית יותר. |
פיתוח עסקי | תעשייה וניהול, מנהל עסקים, חשבונאות | תעו"נ – הסמכה רלוונטית יותר. מנע"ס – לימודים קלים, ומעניינים יותר ופרקטים לא פחות. חשבונאות – הסמכה מקצועית יותר וידע פרקטי יותר. |
ביטוח | ביטוח, משפטים | הסמכות רלוונטיות יותר. |
נדל"ן | מקרקעין, תעשייה וניהול, מנהל עסקים, לוגיסטיקה וכלכלה | מקרקעין – הסמכה רלוונטית יותר. תעו"נ – הסמכה רלוונטית יותר. מנע"ס – לימודים קלים, ומעניינים יותר ופרקטים לא פחות. לוגיסטיקה וכלכלה – הסמכה קצרה (5 סמסטרים), קלה ורלוונטית יותר. |
· כרטיס כניסה לשוק העבודה – על אף המוצג בטבלה, כרטיס הכניסה לשוק העבודה איתו נכנס כלכלן, טוב ואטרקטיבי יותר למעסיקים מאשר בוגרי תואר מנהל עסקים ובוגרי מקצועות נוספים. אם צלחתם לימודי כלכלה, הסיכוי שלכם למצוא עבודה הוא גבוה, גבוה יותר מבוגרי מקצועות מקבילים קלים יותר.
· ניתן במידה ואתם מעוניינים לשלב את לימודי הכלכלה עם מקצוע נוסף באופן מובנה. שילובים נפוצים הם עם חשבונאות, משפטים ומנהל עסקים. שילובים אלו מומלצים
במידה ולימודי הכלכלה מעניינים אתכם, למרות שהם כרוכים בעומס לימודים.
· תואר שקשה יחסית לעבור אותו – גם בשנה א' וגם בשנה ב' ניתן לנשור או להתעכב בתואר באופן משמעותי. בניגוד ללימודי מנהל עסקים, תקשורת וניהול, לוגיסטיקה ומשפטים, שדי נדיר למצוא בהם סטודנט שהתעכב שנה כי לא הצליח לעבור מבחן, בכלכלה נתקלים במשוכות ומסננות רבות בדרך לתואר הנכסף.
· פתח לעולם הפיננסים – על אף כל האמור, סביר מאוד לבוגר כלכלה למצוא עצמו בתעשיית הפיננסים העשירה של מדינת ישראל. השכר הממוצע בה שני רק להייטק, וכנראה שאם המטרה היא להשתלב בתעשייה ומבחינתכם תואר בכלכלה הוא האמצעי, אז יכול להיות שהבחירה ללמוד כלכלה היא בחירה לגיטימית.
· קשרים – בהמשך לנקודה הקודמת, אם תלמדו כלכלה כנראה שחבריכם לספסל הלימודים יתברגו גם כן בעולם הפיננסים של מדינת ישראל, והאקוסיסטם והנטוורקינג שצברתם בתואר יתגלו כשימושיים בהמשך הקריירה שלכם.
· האווירה בפקולטות לכלכלה ברחבי הארץ היא ממוצעת פלוס.
· ישנה אפשרות להתקבל ללא פסיכומטרי ללימודי כלכלה במכללות.
· קיימת אפשרות ללימודי ערב בחלק ממוסדות הלימוד.
למה לא?
· לימודי כלכלה הם לא שוק ההון! – טעות נפוצה היא לחשוב שבתואר בכלכלה תלמדו
לסחור במניות, תהפכו למומחים לבורסה ולעושי שוק בשוק ההון. אמנם סביר שחלק
מהמרצים ידברו פה ושם על חברה מסוימת והשפעה של מקרה ספציפי על מניית החברה, אך אל תטעו – לימודי כלכלה אינם לימודי שוק ההון! למעשה אם תשקיעו את כספכם על סמך הרצאות ששמעתם בלימודי תואר ראשון בכלכלה, קרוב לוודאי שתצפו בו נעלם מהר יותר מהדייט האחרון שלכם. שוק ההון הוא עולם בפני עצמו, שיש ללמוד אותו לאורך זמן ומבפנים ולא באקדמיה, ולימודי הכלכלה הוא עולם אחר ושונה ממנו. אל תטעו בין השניים, אני מפציר בכם בנשמה אשר באפי.
נקודות נוספות
· אנגלית – לא מהווה דרישת חובה על מנת לצלוח את התואר.
· חובת נוכחות – בד"כ אין, יכולים להיות חריגים, העיקר בקורסי מבוא ובקורסים מעוטי משתתפים.
· תחרותיות – כשילוב של החומר האנושי הטוב המגיע לפקולטה לכלכלה והקושי לצלוח את השנה הראשונה של התואר, הסטודנטים ברובם מגילים סולידריות ועוזרים להשלים חומר, לשתף סיכומים, מבחנים ופתרונות.
· התמחות – פורמלית אין, יש מוסדות שמאפשרים התמחות בשנה ג' בחברות, מומלץ לנצל אפשרות זו במידה וניתן.
· בחינות הסמכה – אין.
· על פי סקרי סטודנטים – התואר קשה – אבל בשלב הזה אתם כבר יודעים את זה.
המסלול? מה צריך בשביל לצאת כלכלן?
· השלמת תואר ראשון בכלכלה, האורכת כ-3 שנים (6 סמסטרים) המקנים הסמכת כלכלן.
שכר, מה עם הכסף?
· שכר כלכלן ממוצע עומד על כ-11,000 ₪. שכר כלכלן ממוצע לשנה הראשונה מהרגע שמוסמכים נע בין 6,000 ₪ ל- 10,000 ₪ לחודש, ואחרי ותק של חמש שנים נע בין 10,000 – 20,000 ש"ח. כלכלן שהוא אנליסט או כלכלנים בבתי השקעות או גופים פיננסים גדולים מרוויחים לעיתים יותר בכמה אלפים לחודש.
ובתכלס? כדאי? מה גזר הדין?
· דעתי היא שלמעט המקרים הפרטניים שציינתי למעלה, לימודי כלכלה במסלול מורחב (ללא מסלול נוסף) היא בחירה רעה הנובעת מחוסר ידיעה לאן נכנסים. הדבר דומה לתינוק שברח מהעגלה, החליט לחצות לבדו את הכביש וכמובן שאינו מבין לא את משמעות התמרורים ולא את השפעת הרכב המתקרב.
· אם הגעתם עד כאן, אני מפציר בכם לבחון את החלופות דוגמת לוגיסטיקה וכלכלה, מנהל עסקים וחשבונאות, שיכולות להיות טובות ורלוונטיות יותר בנסיבות העניין. היופי הוא שבמידה ותחליטו אחרי שנה שאתם עוברים מכלכלה למקצוע אחר, יכול מאוד להיות שיכירו לכם בקורסים. יכול להיות שגם הפוך, אבל יכול להיות שלא כי הקורסים הכלכליים אמורים להיות "לכאורה" ברמה הכי גבוהה כשהם נלמדים תחת תוכנית לימודים לכלכלה.
· מבחינת הלימודים, השנה הראשונה טכנית מתמטית וסטטיסטית מאוד, יש שיגידו משמימה וקשה מאוד, השנה השנייה מהווה שיפור קל, והשנה השלישית מעניינת מאוד. שנתיים מתוך שלוש זה לא מעט זמן, אמנם עם אחלה חבר'ה, אבל אני לא רואה את עצמי ממנף את הכישורים המתמטיים או הסטטיסטיים הלא שימושיים שצברתי פה להמשך חיי כמבוגר.
· הבעיה, הטעות והטרגדיה הגדולה של רוב לומדי הכלכלה היא שהרבה פעמים מה שלומדים בהם בפועל שונה מאוד מהציפיות של הנרשמים, בניגוד למשל ללימודי משפטים מי שנרשם יודע מה הוא מקבל.
· המקצוע של כלכלן קלאסי לא רלוונטי לרוב הסטודנטים, אך מכנה משותף כמעט לכל בוגרי כלכלה היא עבודה עם מספרים ואקסל. סביר מאוד להניח שהעבודה תכלול גם הכנת מצגות, דשבורדים וניתוח כלכלי ברמות משתנות.
· בסוף רוב החברה שאני מכיר שלמדו כלכלה מצאו את מקומם, רבים מהם בפירמות ייעוץ גדולות כמו EY, KPMG, PWC ודלוויט, חלקם בבנקים בתי השקעות, בנקים ומוסדות פיננסים וביטוחיים נוספים וחלקם בתפקידים אחרים. מגמה נפוצה בקרב כלכלנים היא הסבה להייטק בשביל שכר גבוה יותר. בנוסף יש כלכלנים שעובדים בתפקידים לא כלכליים בהכרח בהייטק כמו מנהלי מוצר.
ההמלצה הכי גדולה שאני יכול לתת לכם ובכלל לכל מי שרוצה ללמוד משהו – תלמדו משהו שאתם אוהבים, תלמדו משהו שאתם מתחברים אליו!
דברו עם אנשים שלמדו, תחקרו, תבררו עוד, תראו את הסילבוס של המקום שאתם חושבים ללמוד בו, תקראו מחברות קורס של קורסים – תראו אם זה מעניין אתכם ,
תתעניינו, ואל תתביישו לשאול!
השורה התחתונה
לא. לא ללכת ללימודי כלכלה לבד (חד-חוגי) ללא תחום נוסף. יש אלטרנטיבות טובות, הן מפורטות בטבלה למעלה. אמנם עם התואר ניתן להתפתח להרבה מקומות, אבל חבל על הזמן, המאמץ והדמעות. הידע שתצברו מרוב התואר יהיה כנראה לא רלוונטי, וכנראה שרוב הלימודים לא יעניינו אתכם, כמו שלא עניינו את רוב הסטודנטים לפניכם בוגרי המסלול לדורותיו. עד שלא יהיה שינוי בתוכנית הלימודים, ברוב האוניברסיטאות לומדים כלכלה בצורה לא מספיק רלוונטית ומיושנת עם תוכניות לימוד שרובן לא השתנה במשך ארבעים שנה. במכללות המצב טוב יותר, ועדיין, התוכנית של המועצה להשכלה גבוהה מחייבת את כל המוסדות בצורה כזו או אחרת, ועד שהיא לא תשתנה,
המלצתי נשארת בעינה לגבי לימודי הכלכלה.
המון בהצלחה חברים וחברות! אני כאן לשאלות, הבהרות ולכל דבר אחר J
ואם התוכן שנכתב כאן בהתנדבות, בעמל רב ובשעות רבות עזר לכם ואתם רוצים לעזור לנו להמשיך ולכתוב, מוזמנים להעביר לנו בביט או בפייבוקס כמה שתראו לנכון למספר 052-643-5643 עם סיבת העברה – עזרתם 🙂
אהלן שלום, קראתי את המאמר שלך והתעניינתי. אני סטודנט שנה א׳ סימסטר ב׳ לומד כלכלה על מנת להגיע לתחום שמאות מקרקעין. המקצוע של אבא שלי הוא שמאות מקרקעין ואני מתעניין בתחום הזה לכן באתי ללמוד במכללה למנהל בראשון לציון. עד כה אני נהנה מהשגרה אבל המבחנים בכלכלה הופכים להיות ממש מסובכים ונכנסים איתנו לפינות של להתקיל אותנו במבחנים . וגם מי שמשקיע נתקל בקשיים במבחן . מה לדעתך אני צריך לעשות האם להמשיך בזה או שיש לי אופציה לעבור לתואר אחר בכדי להגיע למקצוע, הרי שחייב תואר אקדמאי בשביל לעבוד בתחום. אשמח לשמוע את הדעה שלך בנושא
שלום שלו, עונה אחרי בדיקה עם בוגר טרי של שמאות מקרקעין (עם תאר במנהל עסקים).
במכללה למנהל (לפחות לפי מה שמעודכן באתר) יש מסלול של שמאות מקרקעין במנהל עסקים. אם המטרה היא להיות שמאי מקרקעין, לא חייבים להגיע לשם רק דרך תואר בכלכלה, ואפשר גם דרך מנהל עסקים שמבחינתי זו אחלה חלופה לתואר בכלכלה בכל מקרה, ולאור הרפורמה בשמאות שמאפשרת להפוך לשמאי כל עוד יש תואר בזיקה (לדוגמה: כלכלה, מנהל עסקים, הנדסת בניין) אפשר גם במסגרת עוד תארים.
הייתי בודק את הסילבוסים של שתי התוכניות לראות כמה חפיפה יש ביניהן – יש סיכוי טוב שיכירו לך ברוב או אפילו בכל הקורסים שכבר עשית ויתנו לך לעבור מסלול למנהל עסקים עם שמאות – צריך לבדוק עם המזכירות.
מוזמן לעדכן אם זה הסתדר, אני מאמין שיש לך סיכויים טובים בעניין הזה 🙂
שלום,
אני חשבת שכר מעוניינת לשדרג לתואר, חשבתי על תואר בכלכלה אבל לאחר שקראתי את הפוסט שלךאני מאוד מסופקת. אשמח לדעת מה יש לך לומר בעניין.
יש לציין שאני מאוד אוהבת מתמטיקה עשיתי 5 יחידות במתמטיקה (ציון 96) ו5 באנגלית (92) ואשמח לדעת אם לא כלכלה איזה תואר יותר יתאים לי ואיפה אוכל להתברג באמצעותו.
תודה רבה.
שלום אילה. מכיר אישית המון כלכלנים שעברו קורסים של חשב שכר וחשב שכר מתקדם, אבל אחרי התואר בכלכלה, אצלך המצב קצת שונה.
חסר לי קצת מידע, האם את כבר עובדת בתחום בתור חשבת שכר? במידה וכן, האם אוהבת ומרוצה?
96 ב-5 יחידות במתמטיקה זה גבוה מאוד, ופוטנציאל היי טק מבחינתי, בטח לאור אהבתך למתמטיקה, לכן הייתי מציע לך לבדוק קודם את החלופות בסעיף 1) למטה ואז את השאר לפי הסדר.
הנתונים שהצגת יכולים להעיד על פוטנציאל להצליח בתארים ממגוון תחומים:
1) מתמטיקה, סטטיסטיקה, מערכות מידע, מדעי המידע והנתונים, מדעי המחשב, מדעי התוכנה – כולם מובילים לתפקידים טובים בהייטק. חלקם כדאטא אנליסטים, חלקם יותר כמתכנתים.
2) כלכלה ולוגיסטיקה, תעשייה וניהול, מנהל עסקים, כלכלה עם התמחות בשוק ההון/שמאות/נדלן/התמחות אחרת – המשך התפתחות לדרגים גבוהים יותר ממה שאת נמצאת עכשיו אם נדרש תואר ראשון כדי להתקדם.
3) משאבי אנוש, מדעי ההתנהגות – תארים קלים יחסית שנוגעים מקצועית לעולמות כוח האדם והשכר בהם כבר יש לך הכשרה. תואר כזה יהיה לך כנראה בזיקה להכשרה הקיימת.
מוזמנת לעדכן, ולענות לשאלות שלי מקודם. המון בהצלחה!
היי!
תודה על המידע .
בתור מי שפחות מתחבר לעולם המתמטי, אילו תארים הית ממליץ לי שגם בסופו של יום יכולים לספק שכר מכובד?
אני רותה לעשות תואר ראשון תוך כדי עבודה במשרה מלאה לכן אני חושב על ללמוד בפתוחה.
עדיף ללכת על מנהל עסקים אולי?
אשמח לרעיונות, ממש תודה!
שלום אילן, בפוסט הכנסנו טבלה עם חלופות רלוונטיות. מבין מה שפירטנו, רק בתואר במשפטים אין בכלל מתמטיקה, אבל בתארים אחרים כמו מנהל עסקים ולוגיסטיקה יש אמנם מתמטיקה אבל פחות במינונים וגם מה שיש ברמה פחות קשה.
בתארים כמו משאבי אנוש ופסיכולוגיה למשל יש קצת סטטיסטיקה.
מנהל עסקים בהחלט יכול להוות חלופה ראויה שיכולה לספק שכר מכובד, הרבה פעמים משרות שמפורסמות לכלכלנים מפורסמות באותה השדה גם לבוגרי מנהל עסקים.
לגבי הפתוחה, מכיר טיפוס לא הכי מתמטי שסיים מנהל עסקים בפתוחה והיה לו אחלה, וגם מרוויח יפה 🙂 המון בהצלחה!